בלוג הרצאות

מילניום של צורה וחומר / 16/11/2009

מילניום של צורה וחומר
מאת: אדריכל ארד שרון (A.A.Dipl)

שם המשחק הוא Representation. מציורי המערות של LASCAUX בצורפת מ- 15,000 לפנה"ס שייצגו את מסעות הצייד של האדם הקדמון דרך הפירמידות בגיזה שייצגו את מגע אל השמש רה בקצה הפירמידה ועד שיאי התחכום של סוף המילניום, האומנות והאדריכלות יצגו באמצעות הצורה והחומר את העולם. האומנות המודרנית שחררה את הצורה והחומר מערכם הרפרזנטטיבי. פול צ'סן ישב וצייר את Victoire St. Mont והתל לשחק על משטח הקנבס: צורות וצבעים התהוו לקומפוזיציה חדשה ומנותקת מהנושא. ההר הוליד קומפוזיציה חדשה שהיוותה ויצגה את עצמה בלבד !
הצייר, הצבע, הציור והצורה. שוחררו מכבלי הייצוג.
הפריפריה של הקנבס הפכה להיות טריטוריה ליצירה וחוויה. האדריכל לה קורבוזיה, במשחק דומינו אחד מוצלח, שחרו את התוכנית מהקירות הנושאים ואיפשר את ה - Free plan - האפשרות לתכנן את החלל באופן אלסטי ומשוחרר מעול הקונסטרוקציה.
נושא זה הוביל לתכנון פלקסבילי ולשימוש במחיצות קלות לבניה עשויות מגבס, עץ ואפילו מסיבים אופטיים - בניה קלה זו, מאפשרת שינוי תכנון החלל בהתאם לצורך המשתמש. השחרור בכל תחומי היצירה אפשר לשלב חומרים בכל וריאציה שהיא לפי החלטת המעצב ובהתאם לדמיונו היצירתי. החלל כמו הקנבס של צזאן, נפתח ליצירה חוויתית. מספר חללי פנים שאציג בפניכם הם למעשה דוגמאות ליצירות אוטונומיות משוחררות המתייחסות לחוויה החללית עצמה בלבד ובמקרה של מעצבי ההייטק - לניצול הטכנולוגיה באופן מכסימלי לצורכי העיצוב. השחרור של החומר מהייצוגיות שלו כלל גם שחרור ממניעיו הפונקציונלים : כגון קשר לאקלים. לדוגמא : פיתוח זכוכית רפלקטיבית המסוגלת להתמודד ולצמצם את קרינת השמש ב - 50%, ההדפסה הקראמית על הזכוכית, צמצמה את הקרינה אפילו יותר. אמצעי בידוד מתוחכמים יצרו אפשרויות שימוש בלתי מוגבלות בכל חומר בכל שילוב ובכל תנאי ומקום.
השימוש בחומר ובצבע כדי לייצג את הסביבה הקרובה העסיק את האדם מאז ומתמיד. מעיצוב הגוף וצביעתו כחלק מריטואל בשבטים שונים באפריקה ובאמריקה ועד עיצוב מותגים אוניברסאליים כמו מקדונלדס, מחשבים, אופנה וחללי האינפורמציה של הטלביזיה והאינטרנט.
התפתחות השימוש הארכיטקטוני בחומר נעה לאורך ההיסטוריה המערבית באופן ליניארי: ממסיביות ומכסימום כובד ועד דה מטריאליזציה  והחלל  האלקטרוני חסר המשקל.
אנרגיה אנושית עצומה הושקעה בבניית הפירמידות שבסיסן מכסימום כובד ומסיביות ארצית וקודקודן קלות והתמזגות עם הרקיע האלוהי.
אנרגיה אטומית עצומה מושקעת בהנפת חללית אל תוך העדר הכובד שמחוץ לאטמוספרה.
השחרור מהייצוגיות של החומר העביר את אחריות הטיפול בו לאומן.
כיום, כמעט כל אחד יוכל להיות מעצב. כל מה שצריך זה להיכנס לחנות ספרים ולקנות מגזין עם תעוד מדויק של יצירות כל אומן, מעצב או אדריכל, להיות מושפע ממנו או אפילו להעתיק אותו. אפשר לחדור לאינטרנט ולקבל  אינפורמציה על כל תקופה, על כל  סגנון, על כל  מעצב.
בסופרמרקט האפשרויות הבלתי מוגבלות של הבחירה חשוב להבין ולהכיר את החומרים, והצבעים ע"מ להשתמש בהם נכון.
העיצוב מכסה כיום כל תחום. כל פריט מהווה למעשה יצירה עיצובית בפני עצמה: הכל מעוצב: שעונים, חולצות, משקפיים, כלי כתיבה, כלי בית, רהיטים, מקומות בילוי, מטוסים, חלליות, מחשבים, בתים פרטיים,
בתים ציבוריים, רכבות וגשרים.
ע"מ להגיע להבנת התהליכים שהובילו לעיצוב הטוטאלי הזה ברצוני להעביר סקירה היסטורית קצרה.
אפשר להגיד שתקופת הרנסנס סימנה פריצת דרך מתוך "חשכת" ימי הביניים לאור החדש ולתחיית העידן הקלאסי. האדם מוקם מחדש במרכז העניינים. המיקום החדש הזה, שבא אחרי הפרויקטים המופלאים של הרומנסק והגותיקה, הוביל למחשבה מדעית, לפיתוח טכנולוגיות  חדישות  ולחיזוק מעמד  האומן  והאומן.  גילוי  יבשות  חדשות ובמיוחד במאה ה - 17 עם השתכללות תעשיית בנית האוניות -,תובילו לפריחת  הסחר העולמי  ולשילוב  חומרים  חדשים בעיצוב.
בתקופת הבארוק השתמשו האומנים בסוגי אבן שונים, בעצים ובפיגמנטים של צבע חדשים וחרגו מהסימטריה וההרמוניה של הרנסנס ע"מ ליצור מערכות עיצוביות דרמטיות דינמיות ותיאטרליות המדברות ישירות אל החושים ואל הרגשות.
באנגליה, לאחר השריפה הגדולה ב - 1666, נתנה הזדמנות לשקם את העיר והשפעות חדשות ומרעננות חדרו את הומת מגבלות האיגודים המקצועיים המקומיים.
אפשר לסמן את המאה ה - 18 כנקודת מפנה בעיצוב. שהופך להיות חלק מתדמית הצלחה אישית וכלי מרכזי בשיווק ובמכירת מוצרים. המעצב הופך להיות דמות מפתה ופטרון הטעם  האופנתי.
המהפכה התעשייתית, שהגיעה לשיאה באמצע המאה ה - 19 יצרה את מעמד הסוהרים עם רמת הכנסה שאפשרה צרכנות מגוונת. האריסטוקרטיה אמנם הכתיבה את הקצב אבל דרגת החקיינות של המעמד הבורגני החדש יצרה דרישה למערכת עיצובית כוללת: תנועות כמו ה - GRAFTS 1 ARTS שפיתח וויליאם מוריס וה - ART NOUVEUX החלו להטמיע את נושא עיצוב המוצר, עיצוב אריגים, גובלנים ושטיחים ובמיוחד לטפל בעיצוב החלל על כל מרכיביו. נוצרה תפאורה הולמת ומעוצבת שהביעה את ההצלחה הכלכלית והחברתית של בני המעמד החדש. חומרים כזכוכית וברזל שימשו בתהליכי העיצוב עם התפתחות תחבורת הרכבות. נוצר גם צורך לתכנן גשרי פלדה ותחנות רכבת: באנגליה תוכננו תחנות הרכבת VICTORIA ו – KINGS CROSS עם חזית ניאו גותית וקתדראלות עשויות זכוכית וברזל תוכננו מעל מסילות ופלטפורמות הרכבות.
PAXTON תכנן את מבנה הזכוכית הראשון ב - PALACE CRYSTAL והוביל למעשה את השימוש בחומר ובצבע אל החיים המודרניים של המאה ה - 20.
ביה"ס הבאוהאוס בניהול וולטר גרופיוס והמהפכה המודרניסטית שהוביל האדריכל הצרפתי לה קורבוזיה יצרו מרי תרבותי כעד המאה ה-19 הנאו - קלאסית שהוביל לדמוקרטיזציה של תהליך העיצוב. האומן, והאדריכל, מתוך דאגה לשיפור רמת החיים של הציבור דאגו לעיצוב סביבה ברורה, לבנה, ופשוטה תוך ניצול מכסימלי של משאבי הטכנולוגיה והתיעוש.
החומרים המועדפים על המודרניסטים הם חומרים זולים יחסית : בטון גלוי, זכוכית וברזל. הצבע לבן שולט עם הדגשים של צבעי בסיס עזים ירושת תנועת ה - Style De : אדום, צהוב, כחול. שימוש נעשה גם בפלדה כחומר בניה וכן במתכות כחומרי ציפוי. תהליך התכנון הוא פונקציונאלי ולקוח הישר מתוך AESTETICS MACYftNE הצורה היא תולדה ישירה של הפונקציה :"Form Follows Function" -לבן ואפור משתלטים על שדה הצבע המודרניסטי : וילה סאבואה של קורבוזיה תוכננה כמעין מנייטורה דומסטית של האקרופוליס בצבעי לבן בוהק. הדינמיות חודרת לעיצוב החלל. מושג התנועה לקוח מהתפתחות המכונות, המטוס ומתנועת - הפוטוריסטים. הרמפות של קורבוזיה מרמזות על הניסיון החללי המהיר: האדם נע בחלל כטייס, כאסטרונאוט, הווה ביעף את האלמנטים הארכיטקטוניים, הצבע והחומר מתערבלים לקומפוזיציה EXPRESSIONIST GERMAN. החושניות מלווה את האינטלקט בפענוח התעלומה היצירתית. סטימולציה רודפת סטימולציה והאפור והלבן מתפזרים ודרכם חודרים צבעים חזקים של קרבוזיה המאוחר.
יזמים בכל העולם, תרגמו את המסר המודרניסטי באופן ציני ויזמו פרויקטים מפלצתיים ומנוכרים. בברלין נבנו UNITE D'HABITION אין סופיים. כתגובה מתגעגע הציבור לעבר, חולם כמו לורד ביירון על חזרה לפורטיקו, לאבן ולאורנמנט ואפילו לקצת רוקוקו וקיטש.
הפוסט-מודרניזם שמוביל צ'רלס ג'נקס בשנות ה - 80 מוליד בניינים בצורת STONE KEY של האדריכל מייקל גרייבס, איטליה הקטנה של צ'רלס מור. השפעת הפוסט מודרניזם שנמשכת עד היום בלמה את המשך התפתחות המפעל המודרניסטי למשל בישראל.
האדריכלים הפוסט מודרניים משלבים חומרים היסטוריים כמו אבן ועץ עם חומרים מודרניים כמו מתכת וזכוכית ונולדת אדריכלות הקניונים : הרמוניה של אבן + מתכת וקשתות רומיות עשויות מגבס.
הניוון הארכיטקטוני הפוסט מודרני מעורר תגובה חריפה: תנועת הדקונסטרוקציה. הצורה מתפרקת הפעם לגורמים. ומורכבת חזרה בתחכום שיוצר דיסוננס נקמני אצל המשתמש. פיטר איזנמן ממקם עמוד קונסטרוקטיבי באמצע מיטת שינה באחד מ - 11 הבניינים שתכנן.
האדריכל ברנרד טשומי רוקם גופי אלומיניום אדום בגריד בלה וילט, פרנק גארי, זהה חדיד, פיטר הול, דניאל ליבסקינד ופיליפ סטארק מגיבים בעיצוב נרטיבי, בשימוש בכל חומר שעולה בדמיונם כחלק מרעיון עיצובי, לפעמים קפריזי, תמיד דקדנטי. ה - Tech High עם פוסטר, רוג'רס, גרימשוו, רון הרון וארכיגרם מתייחסים לבעיות פונקציונאליות ומציעים פתרונות טכנולוגיים מתוחכמים, תנועות NATO והאדריכלים המונליטים כמו הרצוג ודה מרון והשוויצרי הספריטאוליסט זומטור, הגוגניים של פרנק גארי בבילבאו מהווים שיאים חדשים בעיצוב ובאדריכלות ושואבים השראה מה - POUVRE ART של ראושנברג ומרעיון ה - TROUVE OBjECT של מרסל דושמפ. שימוש בחומרים חדישים, וטכנולוגיות בניה מהחוכמות, יוצרים באמצעות חומרים מהמצאי, חללים חווייתיים חושניים ואינטליגנטיים.
שנת 2000 מסמנת דרך חדשה ושימוש תרבותי בחומר. התורים לכניסה למוזיאון הגוגנהיים מוכיחים את זה. רעב מתעורר לתרבות בכלל ולאדריכלות ולעיצוב בפרט. כולם רוצים לספוג השראה. לחוור הביתה בשלום ולעצב את הדירה בחופשיות של פיליפ סטארק, בחוכמה של ITO TOYO ובעורמה של נייג'ל קוטס. חזונו של אוסקר ווילד, שהטכנולוגיה תפנה זמן פנוי אותו ינצל האדם ויעסוק בתרבות ובפיתוח רוחניותו, אולי בכל זאת יתגשם ....