פרסומים // אדריכלות בבתי חולים משפיעה ישירות על מצב רוחם ועל בריאותם של המתאשפזים 2008

המקור: דה מרקר 18.09.08

ארד שרון: אדריכלות בבתי חולים משפיעה ישירות על מצב רוחם ועל בריאותם של המתאשפזים
 
בתי החולים החדשים הנבנים בישראל לא דומים למבנים האפורים והמדכאים אליהם התרגלנו, ומזכירים יותר בתי הבראה ■ המאושפזים יכולים לשבת במרפסות פתוחות, לשתול פרחים בגינות ריפוי ולהיכנס לעולם של פנטזיה באולמות קולנוע ■ "המטרה היא לטשטש את דקירת הסכין הנוחתת על מי שנכנס לבית בחולים", מסבירים האדריכלים
תגיות: אדריכלותבתי חוליםארד שרוןניר ישר
 

כשארד שרון, דור שלישי למשפחת אדריכלים מפוארת ומי שנחשב במשפחתו לכישרון הגדול ביותר שצמח בה, נקרא לחזור לישראל בשנות ה-90 בשל מחלתו הקשה של אביו, הוא נתקף בהלה. לאחר כמה שנות לימודים בבית הספר היוקרתי לאדריכלות AA, ארבע עשרה שנות עבודה בלונדון ונטייה אומנותית ויצירתית, המעבר היה חד מדי.

 

"כשחזרתי לארץ 'ירשתי' שמונה מרכזים רפואיים שהמשרד והמשפחה שלי חתומים על עיצובם", הוא נזכר. "נכנסתי למרה שחורה. לא ידעתי איך אבוא לידי ביטוי בתחום כל כך מוסדי, פונקציונלי וקודר. גם האנשים שמבקרים במבנים שלי ומשתמשים בארכיטקטורה שלהם הם החולים ובני משפחותיהם - אנשים שמצב רוחם רע".

 

ואולם במקום לברוח מהמשרד המשפחתי, או לחילופין להיהפך לאדריכל מתוסכל, החליט שרון לחבר בין העולמות - ולהביא את היצירתיות והחדשנות שלו לעולם האפרורי של בתי החולים בישראל. בפרויקטים הגדולים שהוא מתכנן עם שותפיו בעבור בתי החולים הוא מנסה לשלב רעיונות חדשניים ש"יטשטשו את דקירת הסכין הנוחתת על החולה כשהוא נכנס לבית החולים", כפי שמגדיר זאת שותפו למשרד, האדריכל ניר ישר.

הדמיה של בית החולים לילדים ברמב

לא רק יופי - גם מצב רוח

במוקד העבודה של המשרד עומדים כעת שלושה פרויקטים גדולים. הראשון, שהסתיים בימים אלה, הוא בית החולים החדש לילדים בסורוקה, שנחנך היום (ראו מסגרת). שני הפרויקטים הנוספים, שעתידים להיפתח ב-2010, הם בית חולים לילדים ברמב"ם ומרכז הלב בבית החולים איכילוב.

לדברי שרון, האדריכלות בבתי החולים היא לא רק עניין של יופי ואסתטיקה, אלא גורם המשפיע באופן ישיר על מצב רוחם, ואפילו על בריאותם, של המתאשפזים. חשיבות מיוחדת הוא מייחס לפתיחה של בתי החולים - המסוגרים בדרך כלל - אל העולם החיצון.

"באיכילוב, למשל, תיכננו מרפסות גדולות בבניין השיקום, כדי שהחולים יוכלו לבלות בהן בזמן הפנוי הרב שיש להם, ובמרכז הלב יהיה דק מעץ הפונה לרחוב", מספר שרון. "המטרה היא לצאת מהדיכאון של המבנה הסגור עם ריח הליזול. אף אחד לא אוהב להיות נעול בחדר אשפוז. בני אדם אוהבים שמש ואוויר, הם רוצים לראות ולחוש את הסביבה החיצונית, הבריאה. ביום שפתחנו את המרפסת הראשונה, היא התמלאה בחולים".

רעיון נוסף של שרון, המתבסס על היתרון הרפואי שמעניק האוויר הפתוח, הוא "גינות ריפוי" בבתי החולים לילדים. מדובר בגינות שהילדים המאושפזים ואחיהם יכולים לעבד ולשתול בהן פרחים ותבלינים. "כיום ידוע שלסביבה בבית החולים יש השפעה גדולה על תהליך ההחלמה", אומר שרון. גינה שהילד מטפח ועובד בה יכולה לתרום לו המון מבחינת ההירגעות ותחושת השייכות למקום. זה בהחלט יכול לזרז את ההחלמה".

לנתק את הילד מבית החולים

בתי חולים לילדים הם עולם רפואי בפני עצמו, הדורש התייחסות נפרדת, מסבירים שרון וישר. "המטרה שלנו היא לנתק כמה שאפשר את הילד מהסביבה של המבוגרים ומהמראות הקשים שיש בשאר החלקים בית החולים", אומר שרון. "לכן גם אם חלק מהשירותים שהילדים מקבלים, כמו ניתוחים, מתבצעים בבית החולים הרגיל, המעברים לשם יהיו עליזים והמגע עם בית החולים יהיה מינימלי. בנוסף, תיכננו את בית החולים כך שתהיה הפרדה בין כניסת האמבולנסים והילדים הזקוקים לטיפול לבין המבקרים".

מרפסות העץ המתוכננות במרכז הלב באיכילוב

מאפיין ייחודי נוסף של בתי חולים לילדים הוא מקומם של בני המשפחה, ובעיקר ההורים, בטיפול. "ההורה הוא חלק אינטגרלי מתהליך הריפוי של הילד", אומר ישר. "הוא נמצא עם הילד 24 שעות ביממה ומטפל בו לא פחות מהצוות. לכן אנו מאמינים שצריך להתייחס להורה כמו לפציינט, ולתת משקל רציני גם לצרכים שלו - כי לא משנה אם אתה חולה או בריא, אתה מאושפז".

ישר יודע היטב על מה הוא מדבר. בנו נפטר בגיל 7 ממחלת הסרטן, שבה חלה בגיל שנה וחצי בלבד. "אני זוכר את עצמי יושב שעות רבות ליד מיטת בני ומאלתר, למשל, הופך מגש תרופות לשולחן עבודה בשעות שבהן בני ישן", הוא מספר. נראה שבבתי החולים החדשים כבר לא יקרו סיטואציות כאלה. בכל חדר מאושפזים רק שני ילדים, ובנוסף יש מיטה לכל הורה ופינת מחשב עם חיבור לאינטרנט בתוך החדר.

שרון וישר מייחסים חשיבות בעת התכנון גם לתחושות הזהות והשייכות, החשובות כל כך לילדים. "כשלוקחים ילד מהחדר הפרטי שלו בבית שלו וזורקים אותו למחלקה מנוכרת, זה בטח לא תורם להבראה שלו", מסביר שרון, "ובית חולים יכול להיות מבנה מאוד מנוכר".

כדי למנוע תחושות כאלה, בבית החולים החדש לילדים שייבנה ברמב"ם כל קומה תהיה עולם בפני עצמו, שיוגדר על פי נושא וצבע. "לפי התוכנית למשל, מחלקת ילדים ב' תהיה מחלקת היער", אומר שרון. "הדבר ישפיע על העיצוב כולו - החל בצבע הקירות ועד רמת הפיג'מה. הילד יידע שהוא שייך למחלקת היער, ותחושת השייכות הזו חשובה מאוד. בנוסף תהיה קומת ים וקומת טבע".

פרופ' מתי ליפשיץ, רופא ילדים ויו"ר חטיבת הילדים במרכז הרפואי סורוקה, מאמין בכל לבו בקשר שבין הסביבה והעיצוב של בית החולים לבין תהליך הריפוי של הילדים. "מחלקות האשפוז החדשות שלנו נותנות למבקר תחושה שהוא נמצא בתוך אולם קולנוע או במרכזו של סרט. ברור שכשילד נמצא באווירה כזו, קל לו יותר לעבור את התקופה של האשפוז, שהיא בדרך כלל טראומטית.

"ברגע שהילד פחות שקוע במחלה שלו ובטיפול הלא נעים שהוא עובר הוא יכול לחוות חוויות ולחוש תחושות שאינן קשורות למחלה, וכך ההחלמה מהירה יותר. אנחנו כבר רואים את זה בשטח - במחלקות שהעברנו לבניין החדש: הילדים מחייכים יותר, ההורים נינוחים יותר וגם הצוות מרוצה יותר".

האתגר הגדול ביותר של כל אדריכל

14 שנה לאחר שירש את המשרד של אביו וסבו, נראה שלא נותר בשרון זכר לתסכול או לחוסר הרצון שאיפיינו את חזרתו לישראל. את המקצוע שלו, תכנון בתי חולים, הוא מגדיר כאתגר הגדול ביותר שיכול להיות לאדריכל.

"בית חולים הוא נושאת המטוסים של התכנון, קובע שרון. "זו מערכת מורכבת, שעובדת 24 שעות ביממה. כל המערכות בה פועלות כל הזמן, ללא הפסקה, עם ציוד וצרכים משתנים.

"הרפואה גם מקדימה הרבה פעמים את האדריכלות. זה מקצוע של פריצות דרך העומדות בניגוד לאטיות של עולם האדריכלות. כל ציוד רפואי חדש שנכנס לשימוש יכול לשנות את מבנה המחלקות והבינוי. זה דורש מאתנו להיות יצירתיים מאוד ולתכנן מבנים גמישים, שיוכלו להתאים עצמם לשינויים המהירים בעולם הרפואי. אנחנו מאמינים שהפרויקטים האלה יובילו מהפכה משמעותית באדריכלות של בתי החולים בכל העולם".

בית חולים חדש לילדים בסורוקה

<< ילדי הנגב יוכלו ליהנות מהיום מבית חולים מפואר וחדיש, ממש כמו זה של ילדי המרכז. מרכז סבן לרפואת ילדים ייחנך היום בטקס חגיגי, בנוכחות נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה אהוד אולמרט. בית החולים החדש הוקם בעלות של 80 מיליון שקל, במימון משותף של המיליארדר חיים סבן ואשתו שריל, שתרמו כמחצית מהסכום, ושל שירותי בריאות כללית ומשרד הבריאות.

מרכז האשפוז החדש יכלול מחלקה לרפואה דחופה בילדים, יחידה לטיפול נמרץ, מחלקת אשפוז המטו-אונקולוגית, שלוש מחלקות אשפוז כלליות ויחידת אשפוז נוער. בנוסף, כולל הבניין מכון אנדוסקופי. המרכז ישרת את 370 אלף ילדי הנגב, אוכלוסייה שצפויה לגדול באופן משמעותי בשנים הקרובות, בשל הגידול הטבעי ומעבר של משפחות חיילי צה"ל לאזור.

בית החולים החדש מעוצב ברוח הנושא "חיים בסרט", באופן שמנסה להשכיח מעט מהילדים את העובדה שהם מאושפזים במוסד רפואי. המחלקות מעוצבות ומאובזרות על פי נושא זה - החל בפוסטרים של סרטים על הקירות, ועד לאולם קולנוע אמיתי שבו יוקרנו סרטי ילדים. גם המיטות, כלי המיטה והביגוד מעוצבים בהתאם.

כחלק משדרוג בית החולים לילדים הושם דגש גם על נושא החינוך והלימוד של הילדים היוצאים מהמסגרת הלימודית שלהם. במרכז הוקמו כיתות לימוד ומועדונים לגיל הנוער, המאוישים על ידי צוות של עשרות מורים ומתנדבים. בנוסף, שודרג הציוד הרפואי במחלקות החדשות.

 
ronnyl@haaretz.co.il